קטע 9: חגיגות יום העצמאות בחוני המעגל בחצור:
איך הפך פיקניק בניחוח לאומי, להילולה רבת משתתפים, המשמרת מסורות מחוץ לארץ?
מאת: שמחה גואטה-בוקובזה
העיירה חצור הגלילית מזוהה מאוד עם קברו של חוני המעגל, וקברו של חוני המעגל מזוהה מאוד עם ההילולה המתקיימת בחג העצמאות במתחם המערה מזה שנים רבות.
עיון במקורות מלמד על שינוי מהותי באופיו של חג העצמאות שהתרחש במקביל למהפך הפוליטי בחצור באמצע שנות השישים, כאשר הוחלף שלטון מפא"י, בראשות הלל לנדסמן (1965-1956), בהנהגה דתית צעירה בראשות המפלגה הדתית לאומית (המפד"ל) ומפלגת חרות.
הרבה אגדות ומסורות התפתחו סביב קביעת תאריך יום העצמאות כיום ההילולה בחוני המעגל, בחלקן עם נטייה אוריינטליסטית כפי שמופיעה בספרו של זאב וילנאי. הגיוני מאוד שיום ההילולה נקבע לחג העצמאות בשל המסורת המזהה את יום פטירתו של חוני המעגל בג' באייר הסמוך מאוד לתאריך העברי של יום העצמאות החל בה' באייר.
פרופ' יורם בילו מייחס את קביעת התאריך לרב המקומי דיעי עזיזי וראש החברה הקדישא, שלום ביטון. הן הרב עזיזי דיעי שעלה מג'רבה- טוניסיה והן שלום ביטון שעלה ממרוקו, בדומה לעולי צפון אפריקה, מזוהים מאוד עם עליה לקברי צדיקים ("זיארה"). פרופ' בילו מייחס את מועד קביעת ההילולה להשפעת מלחמת ששת הימים והנס שתושבי חצור ייחסו לעובדה שהישוב לא ניפגע במלחמה. לדעתי השינוי באופי ההתכנסות מיוחס להשפעת השינוי הפוליטי שחל בישוב.
מסתבר שהחיבור בין יום העצמאות לחוני המעגל נעשה עוד בימיו של הילל לנדסמן. נכדתו נילי לנדסמן מביאה את דברי מוקי צור הטוען שהילל רצה לפתח בעולים החדשים רגשות לאומיים, דרך קברו של חוני המעגל שאיתו הם מזדהים, ולכן ציין יום זה כיום פיקניק מלווה במשחקי ספורט ופעילות משעשעת לנוער בקרבת מערת חוני המעגל.
יחסו של הילל לנדסמן, איש קיבוץ איילת השחר וראש המועצה הראשון בחצור, לקברו של חוני המעגל היה רומנטי. הוא ראה במקום 'פינת חמד עטופה הוד קדומים' וראה במיקום היישוב בסמוך לקברו של חוני המעגל 'זכות גדולה. 'הוא דרש ממשרד הדתות 'דרך משותפת ליפות ולשמר את הפינה הזו שתענה על דרישותיו ומשאלותיו של הישוב על כל חוגיו ושדרותיו'.
ביום העצמאות של שנת 1961, שלוש עשרה שנה לאחר הקמת המדינה, ערך הילל לנדסמן מסיבת בר מצווה לכ-40 נערים בני 13 מחצור על מנת שיחגגו את בר המצווה שלהם יחד עם המדינה. בכוונתו היתה למסד מסורת זו שתסמל את כניסת הנערים והנערות לעול המצוות הלאומיים ולא רק למצוות הדתיות כמקובל. החגיגה כללה תחרויות ספורט היתוליות, זבח, והענקת שי למשתתפים.
המועצה המקומית גייסה את קיבוצי הסביבה כאיילת השחר, כפר הנשיא, מחניים, חולתא, עמיעד וגדות שתרמו לרגל מאורע זה כבשים, עופות ומצרכי מזון אחרים הנמצאים במשקם. מפעל 'פרי הגליל' תרום מצרכים והנהלת 'אל על' תרמה כוסיות קרטון לשתייה.
הנערים בלוויית הוריהם ומוריהם עלו ביום העצמאות של שנת תשכ"א לקברו של חוני המעגל ושם נערכה סעודה החגיגית, שבסופה העניק הילל לנדסמן, תנ"ך לכל נער ונערה כשי בר מצווה.
כוונתו של הילל היתה שטקס זה יהפוך למסורת אולם תאונת דרכים מחרידה העיבה על מסורת זו. בתאונה זו נהרג אחד מהנערים בני ה-13, דניאל מישאלי ושישה נוספים נפצעו, שלושה מהם קשה. אבל כבד ירד על היישוב.
חוני המעגל המשיך למשוך אליו מבקרים בכל השנה וביום העצמאות כאשר משפחות עלו לציון הקבר באופן לא מסודר ולא המוני.
בשנת 1965, חל מהפך פוליטי בחצור. מפלגת המפד"ל החליפה את נציגיה הוותיקים כדוגמת הרב עזיזי, בשני אנשי חינוך צעירים ונמרצים שהגיעו לחצור במסגרת הוראה בבית הספר הממ"ד 'חוני המעגל' אנשי חינוך אלה, התמודדו על ראשות המפד"ל. תוצאות הבחירות היחסיות לגבי מפלגת מפא"י והמפד"ל היו זהות אומנם לבחירות הקודמות, אולם לראשונה מאז הוקמה חצור, נציגי המפלגה הדתית חברו לתנועת חרות ולא למפא"י בדומה לקודמיהם, והקימו קואליציה שבראשנה עמד שמואל דנינו נציג המפלגה הדתית-לאומית.
יצחק זריהן, איש תנועת המפד"ל בחצור, מספר על ישיבה שהתקיימה אצלו בבית, בסוף שנות השישים, ובעקבותיה התחולל מהפך שהפך את הפיקניק המקומי והסולידי בהילולה רבת משתתפים שבשיאה הגיעו עשרות אלפי חוגגים מחצור ומרחבי הארץ לחגוג את יום העצמאות בחוני המעגל.
באחד הערבים נציגי המפד"ל התכנסו בביתו של יצחק זריהן וחשבו איך לחגוג את יום העצמאות כדי לתת לו נופך אחר. לדברי זריהן, הם ביקשו להעניק ליום העצמאות צביון אחר השונה ממופעי להקות הבידור והריקוד ששלח משרד ההסברה ליישובי העולים. בישיבה זו הם החליטו לקיים ביום העצמאות הילולה המונית בחוני המעגל.
בהתראה מאוד קצרה, הם הדפיסו סטנסילים שבו העלו על הכתב סיפורי ניסים שסיפרו התושבים על חוני המעגל, הדפיסו במכונת שיכפול פשוטה ולא בבית דפוס בשל חוסר זמן ושלחו לבתי הכנסת בכל חצור. זו היתה הפעם הראשונה שדיברו על קיומה של הילולה מסודרת בחוני המעגל.
הם הופתעו מאוד ממאות המשתתפים שהגיעו, בעיקר תושבי חצור, בהתראה כל כך קצרה כאשר הם לא ערוכים כלל לכמות כל כך גדולה. בשנה לאחר מכן הם נערכו קודם לכן, ארגנו את המקום ואת השבילים בצורה מסודרת יותר, ואכן בפעם זו הגיעו המונים מחצור, מהאזור כולו וגם ממרחקים.
כמות המבקרים בהילולה של יום העצמאות בחצור הגלילית הלכה וגדלה משנה לשנה. בשנת 1969 הגיעו למעלה מ-20,000 מבקרים, בשנות השמונים מספר המבקרים אף הגיע ל-25 אלף חוגגים. העלייה ההולכת וגדלה בכמות המבקרים חייבה שיפוץ מאסיבי של המבנה.
חוקרים שונים ניסו לתת הסברים לפופולריות הגואה של פולחן קברי הצדיקים בישראל המאמץ מסורות מחוץ לארץ, ע"י העולים מצפון אפריקה.
החוקרים שקד ודשן מציינים שאחד המאפיינים של מוקדי העלייה לרגל בארץ הוא מיקומם דווקא ביישובי פריפריה גאוגרפית וחברתית, במיוחד בעיירות פיתוח, מושבים ובשכונות של ערי שדה. מסורות אלה היוו מוקד לביטוי דתי יהודי עממי בחוץ לארץ וגיאוגרפיה קדושה זו, הועתקה עם השנים למדינת ישראל. העלייה לרגל בארץ היא ביטוי עמוק ואותנטי להשתרשות של העולים מצפון אפריקה בארץ והוא בא לומר שהעושר הדתי שהיה נחלתם בחוץ לארץ, נותר בכל זאת בידיהם ולא נעלם כפי שהסביבה משדרת להם. לא כל חסד של חו"ל אבד להם.
פריחת האתרים הקדושים במקומות אלה הוא ביטוי ל'פטריוטיזם מקומי' מתפתח והעלאת היוקרה של המקום. תושבי המקום מוקירים את הישוב שנשארו בו, על אף הקשיים הכלכליים והחברתיים, ומייחסים למקום ערך דתי פנימי נסתר, העולה בחשיבותו על הקשיים הגלויים. בדרך זו הישובים הבלתי רצויים נהפכים לרצויים ונחשקים.
באמצעות סיפורים וטקסים אלה משתנה משמעות המקום ומועברים מסרים חדשים: תחיית מסורות קדומות, שיבה לניהול וארגון עצמי, פיצוי על יוקרה שאבדה, ביקורת חברתית ומעל לכל, יצירת תרבות עממית, המעידה על התערות בסגנון חדש, הצדקת קיומן וגיבוש זהותן היהודית.
ובהתייחסות ספציפית לקברו של חוני המעגל בחצור, בין תושבי חצור לקברו של חוני המעגל, נוצר קשר רגשי עמוק. נראה שתדמיתה וזהותה של העיירה נכרכו באתר זה.
Comments